שמורת השיטה המלבינה מזמנת לי תמיד הפתעות חדשות. בביקור האחרון הייתה זו קבוצה גדולה של פומיות (.Tulostoma sp). פטריות אלה דומות לכדורניות והפחוסיות: פטריות כרס עם גוף רביה שהוא כדור בעל פתח קטן בראשו, דרכו הגלבה האבקתית יכולה לצאת. הן נבדלות מהנ"ל בכך שגוף הרביה שלהן עומד על רגל דקה וארוכה. הפומיות גם אינן קרובות ממש למרבית פטריות הכרס הכדוריות, אלא שייכות למשפחת הפקועתיים: הכוללת פטריות כובע רגילות, פטריות כרס קלאסיות ושלבי ביניים שונים ביניהן.

תפוצת סוג זה היא עולמית. ישנם מינים רבים, וההבחנה ביניהם קשה. בתי-הגידול המועדפים הם קרקעות חוליות או גירניות באקלימים ערבתיים, אך הפומיות בהחלט לא מוגבלות אליהם. מקור הסוג כנראה בערבות אירואסיה.

מחקר שעסק באבולוציה והאקולוגיה של הסוג פומית בדק, בין השאר, את מקור התזונה של הסוג. הבדיקה נעשתה על-ידי מדידת היחס של ריכוזי האיזוטופים של פחמן וחנקן בדגימות. הפומיות נחשבות, ככלל, למפרקות, שאינן נתונות בסימביוזה עם יצורים חיים. פטריות כאלה צפויות להיות עשירות יחסית בפחמן 13 ועניות בחנקן 15. לעומתן, פטריות הניזונות מיצורים חיים (דרך מיקוריזה או טפילות) הן עניות יחסית בפחמן 13 ועשירות בחנקן 15. רוב הפטריות במחקר התאפיינו ביחסי איזוטופים של מפרקים, אבל לא כולן! שלושה מיני פומיות הציגו פרופיל איזוטופים של יצורים ביוטרופיים (biotrophic), מה שרומז על כך שהן מקבלות מזון מיצורים חיים. אחד משלושת המינים היה הפומית המצוייצת (Tulostoma fimbriatum), הידועה גם מישראל. טיב הסימביוזה, והשותף השני בסימביוזה אינם ידועים. לפי זה שהפומית המצוייצת נמצאת לפעמים במדשאות, משערים כי הפרטנר הצמחי שייך למשפחת הדגניים. לפי מבנה תפטיר הפומית, כנראה שאין מדובר בקשרי מיקוריזה רגילים. אך הידע שלנו על סימביוזה בין פטריות וצמחים הוא מועט, וזה ברור שישנם עוד יחסי גומלין שאינם ידועים לנו.

מעניין יהיה לגלות כיצד הפומיות שמצאנו בשמורת השיטה משפיעות על המערכת האקולוגית שבה - במיוחד אחרי שהתחלנו להבין כי אלה לא סתם דברים יפים שצצים מתוך החול, אלא יצורים הנמצאים בקשר סודי עם חלקים אחרים ממארג החיים בחורש השיטה.

שמורת שיטה מלבינה ישרש, מרחבי-רחובות, 12.2025