top of page

בן-חיטה רב-אנפין

(Aegilops peregrina)

היום ב"מדריך ארצות החמרה לחודשי האביב": בן-חיטה רב-אנפין (Aegilops peregrina).
יש פרדוקס מסויים במדריכי שדה. הם נועדו לעזור לזהות יצורי שכיחים ובולטים, אך אלה לעתים דברים שאיננו מעוניינים לזהות - כי הם מובנים מאליהם עבורנו וכבר למדנו להתעלם מהם. אבל דווקא אולי בשבילם המדריך הוא הכי חיוני. הוא אומר "זה לא סתם עשב. יש לו שם וזהות ומישהו השקיע שעות בלצייר אותו. שווה לשים לב אליו בכל זאת".
בן-חיטה הוא סוג שמגוון המינים שלו מתרכז במזרח התיכון. הוא מיוצג בארץ בתריסר מינים, שכמחציתם גדלים במישור-החוף. באופן מעניין, מינים שונים בסוג נראים מאוד שונים אחד מהשני. לחלקם שיבולת דקה וארוכה ודלת מלענים. לאחרים מבנה גוץ וזיפי שכזה. בין המינים גוצי השיבולת, המין רב-האנפין מזוהה בזכות שלושת השיבוליות המנוונות, הנראות כמו שלושה קשקשים בבסיס התפרחת.
-
מה למדתי במהלך הציור: כשרציתי לצייר אותו, חיפשתי בתמונותיי וגיליתי שאין לי אף תצלום טוב של בן-חיטה רב-אנפין. כל התמונות מרוחקות או לא כוללות את כל השיבולת. נראה שגם אני לקחתי אותו כמובן מאליו!
העונה שלו בעיקרון עברה, אז התכוננתי להשתמש בתמונה פחות ממושלמת בשביל הציור. אבל בהליכת ג'יין במרחבי רחובות, לפני שבוע, נתקלתי בכמה צמחים ירוקים לצד השביל - והתוצאה לפניכם.
***

הדגן הנפוץ בן-חיטה רב-אנפין (Aegilops peregrina) לא נראה מאוד דומה לחיטה, אך שמו יאה לו, שכן הסוג בן-חיטה הוא הקרוב ביותר לסוג חיטה, אף יותר מהשעורה והשיפון. הוא כה קרוב, למעשה, עד כי חיטת הלחם התרבותית שלנו מהווה תוצאה של שני אירועי הכלאה: אחד בין מין של חיטת בר ומין של בן-חיטה, והשני בין תוצר ההכלאה הראשונה (חיטת דורום) ומין שני של בן-חיטה.
אירועי הכלאה אלו היו מקריים והתרחשו בעת העתיקה באזור המזרח התיכון, בין דגנים תרבותיים לבין דגני בר שצמחו בסביבתם.

כפר-סבא, 4.2020
***

בן-חיטה רב-אנפין (Aegilops peregrina): "רב-אנפין" על שום מה? על שום המופעים הרבים של המין הזה. אנחנו רגילים לכך שיש לו שיבולים מעובות וארוכות-מלענים, אבל יש אוכלוסיות של צמח זה, בהן השיבולים צרות, והמלענים מעטים, או אף חסרים לחלוטין!
איך עדיין מזהים את בן-החיטה רב-האנפין? לפי שלושת השיבוליות העקרות בבסיס השיבולת (מהן אפשר לראות אחת בתצלום).

דרום פלשת, 3.2024
***

הטמפרטורות הגבוהות וזיהום האור הכבד מכביש 531 הביאו את האביב מוקדם מאוד ליער אוסישקין. פריחתם של החרצית ושל שיבולת-השועל כבר התחילה, ופריחתו של בן-החיטה רב-האנפין (Aegilops peregrina) אף מתקרבת לשיאה.
העניין שינוי האקלים הוא לא משהו שניתן לתקל באופן נקודתי, בכפר-סבא. אבל לא כך זיהום האור. קירות הרעש השקופים בוודאי נראו כמו רעיון טוב בזמנו, אך טוב שבעתיים יהיה אם יהפכו אותם גם לקירות אור, בכך שיקנו להם צבע אטום.
אולי בדרך זו יוכל לחזור לטבע בשולי הכבישים קצת מהמקצב הנורמלי שלו.

יער אוסישקין, 1.2023

​

   כל הזכויות על החומרים באתר זה שמורות לאיגור ארמיאץ' שטיינפרס ©

bottom of page