הנה פטריה לשנה החדשה: ממצא שזוהה על-ידי יוני בן-דור כפקועה ברזילית (Agaricus subrufescens).
אפשר לתהות איך הפטריה קשורה לברזל. אז זהו, שהיא לא. השם מאזכר את אחד מהשמות הנרדפים של המין (Agaricus brasiliensis), שכן מין זה תואר בנפרד מברזיל, מארצות-הברית ומאירופה, לפני שנמצא שכולם למעשה אותו המין.
הפקועה הברזילית מקדימה מאוד, ויכולה באמת לצוץ אחרי הגשם הראשון. ריח בשרה מזכיר אניס. היא גדלה במקומות מופרעים, כולל בעיר. גוף הפרי אכיל, אבל דומה לגופי פרי של מיני פקועה רעילים. לכך חשוב להיזהר!
בתמונה: גוף הפרי במבט מלמטה, עם הצעיף המכסה על הדפים. אותו צעיף יהפוך לטבעת שעל הרגל.

כפר מל"ל, 9.2023
***

כבר דיברתי השבוע על פטריות פקועה רעילות, בעלות ריח דוחה של פנול. הפעם נדבר על פטריות פקועה אכילות, בעלות ריח של אניס.
את הפקועה הברזילית (Agaricus subrufescens) הזאת מצאנו, כמובן, על המדשאה מול הבית. היא גדולה יחסית ומתהדרת בקשקשים קטנים על-גבי הכובע. ריחה, כאמור, מתוק ותבליני.
ניחוח כזה יכול לנבוע ממקורות שונים, ובפטריות הפקועה הוא כנראה תולדה של שילוב שני חומרים: בנזלדהיד (benzaldehyde) ובנזיל אלכוהול (benzyl alcohol). לבנזיל אלכוהול ריח של פרחים. הוא משמש בתעשייה כממס, כחומר גלם לחומרי טעם וריח, וכתכשיר נגד כינים. לבנזלדהיד ריח של שקדים. הוא משמש כחומר טעם בתעשיית המזון.
הדבר המדהים, בעיני, הוא שהחומרים הללו נבדלים מהפנול באטום פחמן אחד*, ואחד מהשני, בעיקר בסידור האטומים. מסלול הייצור של אחד החומרים הללו היה יכול בקלות להשתנות במהלך האבולוציה, כדי לייצר את האחרים. וכך אנחנו מקבלים חומרים עם תכונות שונות מאוד, ופטריות שונות מאוד המכילות אותם.

כפר-סבא, 10.2023

*פלוס שני אטומי מימן בבנזיל אלכוהול.
***

האביב כמעט ונגמר. האדמה בשדה ובבתה כבר יבשה. אבל מתחת לפיקוסים הגדולים, שם צל כבד, חיפוי עלווה ומיעוט עשבים עוזרים להקטין את האידוי, יש עוד מקומות בהם הקרקע לחה. במקומות כאלה נוכל לפגוש עכשיו את הפטריות האחרונות לעונה.
במקרה שבתמונה, הפטריה האחרונה לעונה היא גם זאת שהייתה הראשונה: פקועה ברזילית (Agaricus subrufescens), העולה מתוך הרקבובית עם כובעה החום הפחוס, רגלה הלבנה וריחה הנעים. ועם סגירת עונת הפטריות, אני חושב שאפשר לפתוח את עונת סיורי הלילה.

כפר מל"ל, 5.2024