עבקנה שכיח
(Arundo donax)
בטבע של ישראל לא ניתן למצוא מינים של חזרן (נציגי תת-משפחת ה- Bambusoideae), אך הדגניים הענקיים הגדלים אצלנו מכונים לפעמים "במבוק" בטעות. בין אלה, המרשים ביותר הוא העבקנה השכיח (Arundo donax): עשב רב-שנתי, המגיע לגובה של ששה מטרים ושהקנים שלו עבים וחזקים כמעט כמו אלה של חזרן אמיתי.
העבקנה פחות תלוי במים, בהשוואה לקרובו, הקנה המצוי. ניתן למצוא אותו בשולי דרכים וליד שלוליות חורף, כמו גם ליד מקווי מים רציניים יותר. מין זה שימש באופן מסורתי כחומר גלם לכלים ולבנייה ולכן, נשתל לעתים גם בקרבת משכנות אדם. בין השאר, הפך מין זה לפולש בעולם החדש.
רבייתו היא בעיקר וגטטיבית, בעזרת קני-שורש (באזורים מסויימים של העולם זרעיו עקרים). צמיחתו מהירה מאוד והוא יוצר חישות גדולות וסבוכות. זה מצויין אם אתה רוצה הרבה חומר גלם זול ונוח לעיבוד, אבל זה גיהנום אם אתה לא חושב שהעבקנה צריך להיות שם. הוא לא ייוותר בקלות.
באר יעקב, 5.2016
***
העבקנה השכיח (Arundo donax) הוא דגן ענק הנחשב לרוב למין מקומי סביב הים התיכון. הוא נפוץ בבתי-גידול לחים וידוע כבעל שימושים רבים אצל עמי האזור.
מחקרים שנערכו במהלך העשור האחרון מצאו כי מין זה הוא בעל מגוון גנטי דל במיוחד באזור צימוחו שנחשב בעבר ל"אופייני", בין פורטוגל לפקיסטן. לעומת זאת, נמצא שבצפון הודו, ובמיוחד למרגלות ההימלאיה, העבקנה השכיח הוא בעל מגוון גנטי רחב. באזור זה העבקנה השכיח מתייחד בעוד תכונה: הוא מייצר זרעים - דבר שאינו עושה מערבית לעמק האינדוס. מסקנות החוקרים הן כי צמח שימושי זה הופץ על-ידי ייחורים, כבר בתקופת האבן, אל תרבויות המזרח התיכון, ומאוחר יותר, אל דרום אירופה וצפןן אפריקה.
אבל הוא לא נשאר זהה לאבותיו בהודו. לאורך אלפי השנים העבקנה השכיח פיתח במערב מופע גדול וחסון במיוחד, ושינה את העדפותיו האקלימיות בהתאם לבית-גידולו החדש. דגן ענק זה, שהתחיל כפולש עתיק מהמזרח, הפך עם הזמן לחלק בלתי-נפרד מהנוף, התרבות והאקולוגיה שלנו.
שפך נחל כזיב, 9.2021
***
כמה זמן עבר מאז יום השריפות הגדול?
שלושה שבועות?
גם ליד תחנת הראשונים בראשון לציון בערו השדות. מה שעצר את האש לכיוון צפון הייתה תעלה, אותה 'תעלת הביצה' מהפוסטים האחרים. האש נעצרה, אך גם לזה היה מחיר. על גדת התעלה, במקום בו היא פונה בזווית ישרה מערבה, צמחה זה שנים רבות חישה גבוהה של עבקנה שכיח (Arundo donax), הגדול בדגניים של מישור החוף. האש אכלה את העבקנה משל היה יבלית. אך כמו אותה יבלית, העשב הענק ניעור לחיים. ניצנים על קני-השורש המפותחים שלו החלו מייד לצמוח ולהחליף את הגבעולים המתים. תוך שלושה שבועות הם הספיקו להגיע לגובה של חצי מטר!
אני משער שעד החורף תהיה לנו חישת עבקנה חדשה, שתטיל את צלה המלכותי על התעלה.
'תעלת הביצה', ראשון לציון, 6.2019
מחקר על גנטיקת העבקנה:










