(נקראה בעבר "כלונסית החולות")

כלונסית החולות (Battarrea phalloides) היא פטריה בעלת גופי-פרי גדולים, שאינם נרקבים במהירות, אלא מתייבשים ונותרים במקומם לאורך תקופת הקיץ.
בשונה מפטריות כובע "רגילות", הנבגים מיוצרים בצד העליון של הכובע, ולא על דפים, אלא בצורת גלבה: מאסה גדולה של נבגים שאינם מחוברים לפטריה. במינים מסויימים הגלבה היא נוזלית, ובאחרים, כמו בכלונסית, היא אבקתית ויבשה.
בעבר סיווגו את הכלונסית בתוך מחלקת פטריות-הכרס (Gasteromycetes), שכללה את כלל הפטריות מייצרות הגלבה - דוגמת הפיניות, האבקיות, הכוכבניות וכו'. כיום עדויות גנטיות מראות לנו כי פטריות-הכרס לא יוצרות קבוצה טבעית, וכי הכלונסית עצמה שייכת למשפחת הפקועתיים, כמו השמפיניון שלנו.

חורשת האלונים, כפר מל"ל, 9.2020
***

כלונסית החולות (Battarrea phalloides) היא פטריה בעלת תפוצה כמעט עולמית. בכל יבשת - מלבד אנטארקטיקה, כמובן - ניתן למצוא את גופי-הפרי מכוסי הגלבה שלה, מזדקרים מאדמות חוליות: בערבות, מדבריות, שולי דרכים וגדות נהרות. בעשורים האחרונים, רבים מבתי-הגידול החוליים שהיוו את ביתה של הכלונסית הומרו לחקלאות או בנייה, או שסבלו מניהול כושל ומנוון. התמעטות זו של סביבת חיים המתאימה לפטריה, הביאה להכנסתה לספר האדום במספר מדינות, דוגמת בולגריה וסרביה.
הבעיה בהערכת נדירות של פטרייה, היא שמחסור בגופי-פרי לא מצביע על מחסור בתפטיר. פטריות יכולות להתקיים בהיחבא לאורך תקופות ארוכות. בנוסף, כלונסיות מופיעות לעתים בערוגות, מאחר והתפטיר שלהן חודר לאדמת שתילה, או עציצים במשתלות. מדובר במין המתמעט בחזית אחת ומתפרץ באחרת.
אני חושב שאף אם עתידה אינו בסכנה, יש ערך בקיום של הכלונסית בסביבתה המקורית, כחלק ממערכת אקולוגית טבעית. אם אנחנו רוצים שהכלונסית תהיה משהו מלבד מזיק עציצים נפוץ, עלינו לשמור על בתי-הגידול החוליים.

שמורת שיטה מלבינה ישרש, מרחבי-רחובות, 12.2021
***

ראש מלוכלך.
הפטריה כלונסית החולות (Battarrea stevenii) מעלה בזהירות את ראשה מעל האדמה. שהיא לא תטעה אתכם. מדובר בפטרייה ענקית, בעלת רגל ארוכה. במקרה הזה נשארה הרגל מתחת לאדמה. הכובע מכוסה שכבה עבה של נבגים.
יש למעשה כה הרבה נבגים, עד כי טיפות הגשם מחליקות מעל הפטריה, והיא נשארת יבשה ומאובקת גם בזמן סופת הגשם.
משמאל לכובע רואים את קליפת הביצה ממנה בקע גוף הפרי שלפנינו.

תל-כופר, 1.2018