זהות שברירית.

השברירית החרוטית מזוהה בזכות כובעה החרוטי - הלבן כשהוא יבש, והחום כשהוא רטוב - ממנו מידלדלות פיסות מהצעיף שהגן על ההינומית שלו טרם הבשלתו.

באופן מעניין, השברירית החרוטית היא לא שברירית. כלומר, בעבר נחשבה לשייכת לסוג שברירית (Psathyrella) בשל תכונות מבניות המדמות אותה למיני הסוג, אך לאחר עריכת מחקרים גנומיים בשנים האחרונות, חלק גדול מאוד מהפטריות עברו סוגים ומשפחות במשחק גדול של כיסאות מוזיקליים. פשוט גילינו שרבות מהתכונות עליהן הסתמכנו אינן שימושיות להבנת קרבה משפחתית בפטריות.
היום השברירית החרוטית היא מין של דיואית.

אבל גם זה לא נכון, כי הסוג דיואית (Coprinus) פוצל לשניים, ופוזר בין שתי משפחות. והשברירית החרוטית מצאה את עצמה בתוך הסוג Coprinopsis - "דמוי דיואית", יחד עם הדיואית המשחירה והדיואית המנצנצת. הדיואיות ניחנות בכובע המעכל ומנזל את עצמו על-ידי אנזימים. כך מזהים אותן. רק שהשברירית החרוטית איבדה את התכונה הזאת, ועכשיו לך תבין מהמראה שלה למי היא קרובה.
ואיפה שמים את הסוג החדש הזה של דמויי-דיואית, אתם שואלים? במשפחת השבריריתיים, כמובן.
היום השברירית חרוטית ( Coprinopsis marcescibilis) גרה מול הבית הישן שלה, במשפחה המקורית אבל בסוג חדש, אליו לא היה ניתן לשייכה ללא כלים מולקולריים.

אנ"מ נס-ציונה (גבעות טירת-שלום), 12.2022