חתיכת מלפפון שנשכחה בפינת המטבח מספקת לי הזדמנות לדבר על אחד האורגניזמים הנפוצים בסביבתנו: הריזופוס השחור (Rhizopus stolonifer).
פטריה זו היא מהשכיחות והקלות ביותר לזיהוי, בזכות המרקם הצמרירי שלה, עם המנבגים העגולים השחורים.

בשונה מרוב העובשים הנפוצים, השייכים למערכת פטריות השק, כאן מדובר במין ממערכת ה- Mucoromycota, מה שעוזר להסביר את המראה השונה.

הריזופוס גורם לריקבון בעיקר בפירות וירקות, אם כי נמצא גם במצעים אורגניים אחרים (למשל, לחם). לעתים הוא מהווה את העובש הראשון שמיישב מצע נרקב.
היה נהוג לחשוב כי מדובר במין ספרוטרופי: כזה הניזון מחומר מת בלבד. לאחרונה נמצא כי הריזופוס הוא למעשה אורגניזם נקרוטרופי (necrotrophic): התפטיר שלו חודר את דפנות התאים, הורג אותם אחד-אחד, ורק אז ניזון מהם. לכן יש לראות בו לא סתם מפרק, אלא גורם מחלה של ממש, היוצר ביוזמתו את סביבת הרקב הדרושה לו.

כפר-סבא, 11.2025
***

פרוותי!
אנו פוגשים בפטריות מסדרת עובשי-המסמר (Mucorales) במקומות רבים, אם כי המפגשים הנזכרים ביותר מתרחשים, משום מה, במקרר (בייחוד עם נציגם הנפוץ, Rhizopus stolonifer). סימן ההיכר הבולט שלהן הוא המנבגים הלבנים הארוכים, דמויי השיער, עם צביר נבגים שחור בקצה. הם צומחים לרוב על פירות רקובים, אך למעשה יכולים להופיע על מגוון מצעים אורגניים. במקרים נדירים, יכולות פטריות אלה לתקוף אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, אך לרובנו אין סיבה לחשוש מהן.
למעשה, יש בהן אפילו תועלת: אותו מין המדביק לרוב את תותי השדה והמלפפונים במגירת הירקות שלנו מגודל בתעשייה לשם הפקת חומצה פומרית. זו משמשת כמווסת חומציות בהרבה מהמזונות שנמצא על מדפי המכולת.

כפר-סבא, 1.2019