תגידו תודה.
שעורת התבור (Hordeum spontaneum) היא דגן חד-שנתי נפוץ בחלק הים-תיכוני של ישראל. היא הגבוהה מבין שני מיני השעורה הנפוצים בחמרה.
שעורה זו היא אם השעורה התרבותית. יכול להיות שהיא הייתה הצמח הראשון שעבר ביות, לפני כ-12,000 שנה - ובכך היא איפשרה את קיומה של תרבות כפי שאנחנו מכירים אותה. החיטה אמנם קצרה יותר תשבחות, אבל היא כנראה באה שנייה בקו הזמן.

רמת-גן, 3.2017
***

בשדה הדגן הזה נזרעו זנים שונים של חיטה (Triticum) ושעורה (Hordeum). מעל הדגן התרבותי מיתמרים שיבולי שעורת התבור (Hordeum spontaneum), אם השעורה התרבותית.
מה הסיבה להבדלי הגובה?
עד אמצע המאה ה-20 רוב זני הדגנים לא נבדלו בגובהם מצמחי הבר מהם תורבתו. בטבע הגובה עזר למינים הללו להתחרות על אור השמש עם צמחים אחרים. בשדה-התבואה זנים גבוהים אלה היו נתונים בסכנת שבירה, תחת משקל שיבוליהם הגדולות.
בשנות החמישים החל האגרונום האמריקאי נורמן בורלוג לייצר זני חיטה חדשים, כחלק מ"המהפכה הירוקה", שתכליתה הייתה מודרניזציה של גידול המזון, כדי להאכיל יותר אנשים מהשטחים החקלאיים הזמינים בעולם. גימוד נוף הצמח היה אחד מהמאפיינים העיקריים של הזנים שבורלוג פיתח. לחיטה שלו היו גבעולים קצרים ועבים, שאיפשרו לשאת את יבול הגרעינים הגדול מבלי שיקרסו. תחרות לא הייתה בעיה, שכן כל הצמחים בשדה היו מאותו הזן, ובאותו הגובה בערך. זנים גמדיים של מגוון צמחים הפכו מאז לנורמה בחקלאות.
התאמה זו לתנאי שדה התבואה הופכת את צמחי התרבות הללו לפחות מותאמים לצמיחה בשדה הבור. כך שדות תבואה נטושים מתכסים מהר בדגני בר, בעוד הצמחים התרבותיים נשארים כפליטים בודדים, משאיבדו את יתרונם התחרותי לטובת המהפכה.

גבעות טירת-שלום (אנ"מ נס-ציונה), 2.2023
***

דואגת לעצמה.
אמנם שעורת התבור (Hordeum spontaneum) דומה במראה שלה לשעורה והחיטה התרבותיות (לפחות בזמן שאלה מבשילות באביב) כשמגיע הקיץ, ההבדל ביניהן ברור. בעוד שיבוליהם היבשים של הדגנים התרבותיים נותרים שלמים, כל מה שנשאר משיבולת שעורת התבור הוא הבסיס.
מה קרה לשאר השיבולת? היא התפרקה והזרעים שבה התפזרו. כאשר אבותינו בייתו את הדגנים לראשונה, הם בררו את הצמחים עם השיבולים הקשיחים ביותר, אותם ניתן לקצור ולשנע בלי חשש שיתפרקו ויתפזרו. מסיבה זו, שעורה תרבותית אינה טובה בהפצת זרעים, בעוד שעורת בר כובשת שטחים בקלות. אך אל לשעורת התרבות להצטער: תפוצתה בעולם כיום גדולה משתפוצת שעורת התבור אי-פעם הייתה. וזאת בזכות (ולא למרות) השיבולת הקשיחה.

חורבות בני-ברק, 7.2017
***

נזלת... חום... נדבקתי?
לא. סתם עוד התקף של קדחת השחת.
החודש פורחים יותר ממחצית מיני הצמחים של מישור החוף, ואם להסתכל רק על צמחי הבתה, המספר מגיע לשני שלישים. רבים מהצמחים הם מואבקי חרקים. גרגרי האבקה שלהם כבדים, דביקים ומיוצרים בכמויות קטנות. לעומתם קיימים צמחים מואבקי רוח: דגניים, סלקיים, אלונים, זיתים ורבים אחרים. גרגרי האבקה שלהם זעירים ונישאים בקלות באוויר. הם מיוצרים בכמויות עתק, ובהיותם עתירי חלבונים, יש להם פוטנציאל גבוה לגרות את מערכת החיסון האנושית.
אני אלרגי במיוחד לפריחת דגניים, דוגמת שעורת התבור (Hordeum spontaneum) בתצלום, המציגה את אבקניה לראווה. למעשה, השעורה בתמונה, ואחיותיה שמסביבה, נתנו לי את ההתקף האלרגי הראשון שלי לשנה, לפני שבוע.
אני חושש שהוא אינו האחרון, אבל השנה אני מנוע מלצאת ולראות את כל היופי הזה, אז מי יודע.

נתניה, 3.2020
***

זרעי שעורת התבור (Hordeum spontaneum), שנבטו מתחת לקרטון רטוב, מדגימים את האופן בו הנבט מגיח מיחידת ההפצה. בטבע הזרע לעולם לא נפרד מהמוץ העוטף אותו ומגן עליו - אלא אם הופרד על-ידי בעל-חיים הרוצה לאכול אותו. יחידת ההפצה חדה בתחתיתה, כך שהיא יכולה להינעץ באדמה ולנבוט עם הצד הנכון למעלה.

הוד-השרון, 11.2022
***

בסוף סגר הקורונה הראשון, במאי, יצאתי בשמחה לשדה. כשחזרתי, נזכרתי בכך שרציתי לאסוף זרעים של צמחי בר, שיהיה לי מה לערוך עליו תצפיות אם שוב נהיה סגורים בבתים. למזלי, נאספו לא מעט זרעים במגפיי וגרביי. זרעים אלה, בעיקר שעורת התבור (Hordeum spontaneum) וברומית שעירה (Bromus rigidus) זרעתי לפני שבוע ולהפתעתי, הם נבטו מהר וכעת מדשיאים במרפסתי.
עקב זיהום האור במרפסת, אני מצפה שיפרחו כבר בפברואר.
אמשיך לעדכן.

כפר-סבא, 11.2020
***

איזה כיף! בסוף הסגר הראשון יצאתי לשדה ושמרתי את הזרעים שנתקעו בגרביים שלי. לפני הסגר השני זרעתי את הזרעים בעציץ על המרפסת. הזרעים נבטו והתפתחו מהר, כך שבערב הסגר השלישי מתחילה כבר להציץ התפרחת הראשונה: של שעורת התבור (Hordeum spontaneum). כיאה לשעורה, המלענים הארוכים מגיחים ראשונים. במבט מקרוב אפשר לראות את הזיזים המאפשרים למלענים להינעץ עמוק ולהישאר תקועים, ממש כמו בפעם בה ביקשתי ללעוס שיבולת ונאלצתי לבלוע מלען בשלמותו.

כפר-סבא, 1.2021