תרמילים גליליים ארוכים כאלה מאפיינים את משפחת נר-הלילה, המיוצגת בארץ על-ידי הסוגים נר-הלילה, ערברבה ומדד. נר-הלילה הדו-שנתי (Oenothera biennis) הוא צמח שמוצאו במזרח אמריקה הצפונית. בשונה מהמין החופי, הוא גדל במגוון בתי-גידול מופרעים ברחבי מישור-החוף. שמו מעיד על מחזור חיים לא נפוץ: בשנה הראשונה הצמח גדל כשושנת עלים, ובשנה השנייה הוא פורח, מייצר זרעים ומת. זה מזכיר את מחזור החיים של עשבים רב-שנתיים, המפתחים שושנת עלים בחורף ופורחים בקיץ, אך כאן המחזור מתפרש על-פני שנתיים ומתקיים רק פעם אחת.

כפר מל"ל, 5.2020
***

לא כיף לחזור הביתה מאוחר, אבל יש דבר אחד שמשמח אותי: סופסוף אוכל לצפות בשיא הפריחה של נר-הלילה (.Oenothera sp) במסוף רעננה.
נר-הלילה הוא סוג גדול, המונה יותר ממאה מינים. מוצאו הוא בעולם החדש, אך מאז הגעת האירופאים לאמריקה, מינים רבים נפוצו בעולם כפולשים וכצמחי תרבות. רוב המינים מקיימים מחזור פריחה אופייני: הפרח נפתח בערב ונסגר עד הצהריים. עם אוכלוסיית נר-הלילה של המסוף לקח לי כמה שבועות עד שתפסתי את הפרחים פרושים. בערב המוקדם הם עוד לא נפתחו, בעוד שבשעה שמונה בבוקר הם היו כבר סגורים למחצה.
אבקת נר-הלילה מגיעה בשרוכי ריר, קצת כמו ביצי קרפדה. באמריקה ישנם מיני מאביקים מתמחים, המסוגלים לאסוף את האבקה בצורתה הזאת.
הצמח בתמונה הוא כנראה נר-הלילה הדו-שנתי (O. biennis), אבל הוא נראה מוזר: העלווה צפופה והפרחים קטנים מאוד יחסית למצב הרגיל של המין. אולי הפנוטיפ מושפע מתנאי הצמיחה הקשים - על אי תנועה בכביש סואן. אפשרות נוספת היא שמדובר במין פולש חדש, שטרם זוהה.
אפשרות מרתקת במיוחד היא כי מדובר במוטנט. מוטציות המתבטאות בשינויים משמעותיים במראה הן דבר שכיח בנר-הלילה. למעשה, המילה "מוטציה" הומצאה על-ידי החוקר הוגו דה-פריז* (Hugo De Vries), בעקבות המחקר שערך על נר-הלילה. המוטנטים שמצא נראו כה שונים מהוריהם, עד כי דה-פריז חשב שמצא מנגנון אבולוציוני חדש, שמייתר מנגנונים הדרגתיים, כמו ברירה טבעית.
אולי שווה יהיה לגדל את הזרעים של הצמח הזה ולראות אם הפנוטיפ המיוחד מופיע גם בדור שני ובתנאי גידול אחרים.

מסוף רעננה, כפר-סבא, 6.2022

*כן, בלי סטן לי לא היה לנו את ספיידרמן. אבל בלי דה-פריז בכלל לא היינו יכולים לדבר על מוטציות!
***

לנר-הלילה (.Oenothera spp) יש סימטריה מרובעת. לפרח ארבעה עלי-כותרת, ארבעה עלי-גביע, ארבע שחלות שמסתיימות בארבע צלקות, וארבעה זוגות של אבקנים. לכן רק צפוי כי הפירות (הלקטים) של הצמח יתפצלו לארבע.
ועדיין, זה נראה מוזר: אחרי הכל, התרגלנו לתרמילים הנפתחים לשני חצאים.

מסוף רעננה, כפר-סבא, 6.2022