בקצרה: הכנתי טבלה שמציגה כמה מהמינים של ביצת פולג לפי דגמי התפוצה הביוגיאוגראפיים שלהם. 

יותר לאורך: אלפרד ראסל וואלס, האיש שגילה את האבולוציה במקביל לדארווין, הבחין בכך שעולם החי והצומח של אזורים נרחבים יכול להיות אחיד, בעוד שאזורים סמוכים יציגו מגוון מינים מאוד שונה. לאורך אינדונזיה, למשל, פגש אי אחר אי שהיו מאוכלסים בקופים ואיילים. ואז, במעבר לניו-גיני הקרובה מדרום, הגיע לעולם של פוסומים וקנגורי-עצים. בעקבות תצפיותיו, וואלס חילק את העולם היבשתי לששה אזורים ביוגיאוגראפיים עיקריים. חלוקה זו, עם שכלולים קלים, משמשת אותנו עד היום. 
ישראל נמצאת באזור הפלארקטי (palearctic), המאחד את חלקי העולם הישן שמצפון לחגורה הטרופית. אבל האין בכל ארץ מגוון מינים שונה?

כן, אבל במידה שונה.
תל-אביב קרובה במידה דומה לבודפשט, בהונגריה, ולגונדר, באתיופיה. עם זאת, מגוון המינים שלה לא דומה לשניהם באופן שווה. בודפטש, הנמצאת גם היא בפלארקטי, דומה לתל-אביב בהרבה. יתרה על כך  מבחינת מאסף המינים, הסוגים והמשפחות שלה, תל-אביב דומה לטוקיו יותר מאשר לגונדר, אף שהראשונה נמצאת מאיתנו במרחק רב פי שלוש מהשנייה. 
הסיבות לכך נעוצות בהיסטוריה הגיאוגראפית והאקלימית של אזורים אלה: מה היה מחובר, מה היה מנותק, איפה היו מחסומים ומעברים, ואיך הם סייעו לתפוצת מינים או הגבילו אותה. 

עכשיו, אמנם רוב המינים בשטח מסויים הם בעלי תפוצה המתאימה לאזור הביוגיאוגראפי, נראה גם מינים ה"זולגים" מאזורים שכנים. זה נכון במיוחד עבור שטחים הנמצאים קרוב לגבול האזור הביוגיאוגראפי - דוגמת ישראל, הקרובה לאזור האפרוטרופי (afrotropic). מיפוי ה"אזרחות" הביוגיאוגראפית של אורגניזמים שונים באזורנו יכול לתת המחשה לאופי המיוחד של מגוון המינים המקומי. 

חשוב לציין שחלוקה כזאת היא בהכרח פישוט של מגמות ותופעות מורכבות. לא הכל נכנס יפה להגדרות של וואלס, גם אם הן עוזרות לראות כמה תופעות מעניינות בעולם הטבע. רוב התפוצות האמיתיות, למשל, קטנות מהאזור הביוגיאוגראפי. חלקן קטנות ממש, גם אם הן שייכות לאזור רחב.  בנוסף, יש מספר חלוקות. אני השתמשתי בחלוקה הזואולוגית, לפיה אפריקה ואסיה הטרופית הן אזורים נפרדים. לפי החלוקה הבוטנית, אפריקה הטרופית ואסיה הטרופית הן אזור אחד, פלאוטרופי (palaeotropic). אזור זה מכיל למשל את הגומא השופע (לו קראתי כאן בטעות "גומא צפוף". אתקן כשאגיע הביתה), שבטבלה הזאת נדחק למתחם ה"רב-אזורי" עקב אזרחותו הכפולה.

תפוצה היא גם דבר שמשתנה. מינים פולשים הופכים ממקומיים לקוסמופוליטיים (בטבלה אני מציין את התפוצה ה"מקורית", לפני התערבותנו), בעוד מינים שזלגו לאזור אחר מתאזרחים ומתפתחים למינים חדשים. כך, למשל, קרה עם הזיקית שלנו: תפוצת המין היא ים-תיכונית, כלומר, חלק מהפלארקטי. אבל הוא שייך למשפחה אפרוטרופית. לכן אנחנו יכולים לסווג את הזיקית שם או שם, בהתחשב ברמה הטקסונומית ובסוג המידע שברצוננו להציג.

בכל אופן, אני מקווה שתהנו מהצגה כזאת של מגוון המינים בביצת פולג, עליה דיברתי כבר לא מעט, ושאת סוגיות תפוצת המינים שבה אני מעלה כאן לא לראשונה.
___

המפה במרכז הטבלה היא מאת משתמש ויקימדיה Osado.