top of page

מגוון מינים: בתי-גידול לחים וקרקעות כבדות

217398111_10159611905774452_4133761642837764615_n_edited.jpg
117xiria1SMALL_edited.jpg
306797235_10160379204899452_2551117371829310645_n_edited.jpg
291998824_10160252234214452_8704692433036434372_n_edited.jpg
SULPH_edited.jpg
28953683_10156319529324452_1075269363332878564_o_edited.jpg
122139020_10158932811599452_6859409440959213852_n_edited.jpg
313411247_10160467723429452_7968288514692759022_n_edited.jpg

ביצת פולג - הפאליק - הייתה אחת הגדולות שבביצות מישור-החוף, והתחרתה בחולה בעושרה ופארה. ניקוזה התבצע קצת לפני ניקוז החולה, אך בשונה מהאחרונה, ביצת פולג לא נשארה לעמוד ריקם, אלא התמלאה מחדש באופן חלקי. ביצת פולג הנוכחית היא צל חיוור של בית-הגידול המקורי. רובה מתייבש בקיץ, באמצעה עוברת מסילת רכבת, ונחל פולג החוצה אותה הוא כעת תעלה מוסדרת. ועדיין, לעיניי הישראליות היא נראית כמו לא פחות מדלתת האוקוואנגו.

קשה לי לתפוס שביצה של קילומטר וחצי על קילומטר עדיין קיימת במישור-החוף, וכאילו כלום! לא מדברים עליה. לא מתלהבים ממנה. ולא שומרים עליה. הביצה היא שמורת טבע מוצעת, אך זה לא מתקדם לשום מקום.

וזה לא שלא יודעים עליה, או שאינה נגישה - הרי הרכבת עוברת ממש דרכה, ועוצרת בתחנת בית-יהושע, הסמוכה לה! כך אני גיליתי אותה, מכל מקום.

המקום עשיר ומפתיע מבחינת החי והצומח שלו. איך עוד אין שם מרכז מבקרים, עם דקים ומקומות לתצפית בציפורים?

אבל אם אין הגנה חוקית, זאת אומרת שלא יעברו הרבה שנים ויעלו עליה הבולדוזרים, כדי לבנות עוד שכונה, מחלף או מרכז קניות. היו בטוחים שהתוכניות כבר בדרך והמנגנונים כבר משומנים לקראת המחטף.

בואו נתחיל להילחם עליה כבר עכשיו, כשעוד לא מאוחר! לא ברגע האחרון, אלא כשיש לנו סיכוי ממשי לנצח!

ביצת הפולג, 6.2021

336367910_1307233909827173_2413178282615326960_n_edited.jpg
62014yarkon2-_edited.jpg
SESBAN_edited.jpg
217070123_10159610344929452_7446740983079717158_n_edited.jpg
216688688_10159615801749452_3410409550822097645_n_edited.jpg
213847417_10159596577544452_6960053245242581593_n_edited.jpg
11022580_10153200055004452_3041305490282998123_o_edited.jpg
290542461_10160251781119452_1351989810388456884_n_edited.jpg
339749562_2793466990790499_8713144568945249427_n_edited.jpg
216913202_10159608460794452_2554290585262467901_n_edited.jpg
Notobasis_edited.jpg
215493135_10159604247709452_6090450118385781874_n_edited.jpg
52010hadera-_edited.jpg
214943823_10159600634364452_2322036359457993835_n_edited.jpg

בקצרה: הכנתי טבלה שמציגה כמה מהמינים של ביצת פולג לפי דגמי התפוצה הביוגיאוגראפיים שלהם. 


יותר לאורך: אלפרד ראסל וואלס, האיש שגילה את האבולוציה במקביל לדארווין, הבחין בכך שעולם החי והצומח של אזורים נרחבים יכול להיות אחיד, בעוד שאזורים סמוכים יציגו מגוון מינים מאוד שונה. לאורך אינדונזיה, למשל, פגש אי אחר אי שהיו מאוכלסים בקופים ואיילים. ואז, במעבר לניו-גיני הקרובה מדרום, הגיע לעולם של פוסומים וקנגורי-עצים. בעקבות תצפיותיו, וואלס חילק את העולם היבשתי לששה אזורים ביוגיאוגראפיים עיקריים. חלוקה זו, עם שכלולים קלים, משמשת אותנו עד היום. 
ישראל נמצאת באזור הפלארקטי (palearctic), המאחד את חלקי העולם הישן שמצפון לחגורה הטרופית. אבל האין בכל ארץ מגוון מינים שונה?


כן, אבל במידה שונה.
תל-אביב קרובה במידה דומה לבודפשט, בהונגריה, ולגונדר, באתיופיה. עם זאת, מגוון המינים שלה לא דומה לשניהם באופן שווה. בודפטש, הנמצאת גם היא בפלארקטי, דומה לתל-אביב בהרבה. יתרה על כך  מבחינת מאסף המינים, הסוגים והמשפחות שלה, תל-אביב דומה לטוקיו יותר מאשר לגונדר, אף שהראשונה נמצאת מאיתנו במרחק רב פי שלוש מהשנייה. 
הסיבות לכך נעוצות בהיסטוריה הגיאוגראפית והאקלימית של אזורים אלה: מה היה מחובר, מה היה מנותק, איפה היו מחסומים ומעברים, ואיך הם סייעו לתפוצת מינים או הגבילו אותה. 


עכשיו, אמנם רוב המינים בשטח מסויים הם בעלי תפוצה המתאימה לאזור הביוגיאוגראפי, נראה גם מינים ה"זולגים" מאזורים שכנים. זה נכון במיוחד עבור שטחים הנמצאים קרוב לגבול האזור הביוגיאוגראפי - דוגמת ישראל, הקרובה לאזור האפרוטרופי (afrotropic). מיפוי ה"אזרחות" הביוגיאוגראפית של אורגניזמים שונים באזורנו יכול לתת המחשה לאופי המיוחד של מגוון המינים המקומי. 


חשוב לציין שחלוקה כזאת היא בהכרח פישוט של מגמות ותופעות מורכבות. לא הכל נכנס יפה להגדרות של וואלס, גם אם הן עוזרות לראות כמה תופעות מעניינות בעולם הטבע. רוב התפוצות האמיתיות, למשל, קטנות מהאזור הביוגיאוגראפי. חלקן קטנות ממש, גם אם הן שייכות לאזור רחב.  בנוסף, יש מספר חלוקות. אני השתמשתי בחלוקה הזואולוגית, לפיה אפריקה ואסיה הטרופית הן אזורים נפרדים. לפי החלוקה הבוטנית, אפריקה הטרופית ואסיה הטרופית הן אזור אחד, פלאוטרופי (palaeotropic). אזור זה מכיל למשל את הגומא השופע (לו קראתי כאן בטעות "גומא צפוף". אתקן כשאגיע הביתה), שבטבלה הזאת נדחק למתחם ה"רב-אזורי" עקב אזרחותו הכפולה.


תפוצה היא גם דבר שמשתנה. מינים פולשים הופכים ממקומיים לקוסמופוליטיים (בטבלה אני מציין את התפוצה ה"מקורית", לפני התערבותנו), בעוד מינים שזלגו לאזור אחר מתאזרחים ומתפתחים למינים חדשים. כך, למשל, קרה עם הזיקית שלנו: תפוצת המין היא ים-תיכונית, כלומר, חלק מהפלארקטי. אבל הוא שייך למשפחה אפרוטרופית. לכן אנחנו יכולים לסווג את הזיקית שם או שם, בהתחשב ברמה הטקסונומית ובסוג המידע שברצוננו להציג.


בכל אופן, אני מקווה שתהנו מהצגה כזאת של מגוון המינים בביצת פולג, עליה דיברתי כבר לא מעט, ושאת סוגיות תפוצת המינים שבה אני מעלה כאן לא לראשונה.
___


המפה במרכז הטבלה היא מאת משתמש ויקימדיה Osado.

68806150_10157601861394452_2829814278997934080_n_edited.jpg
Mauremys_edited.jpg
167796635_10159363626804452_6543137899608642208_n_edited.jpg
42675069_10156802778894452_6819717383767195648_n_edited.jpg
60466916_10157368477814452_6768690337612300288_n_edited.jpg
280059165_10160149488289452_5426628983269488437_n_edited.jpg
314053330_10160475605699452_5762127293138338677_n_edited.jpg
REHOVOT 12022 LEPIDURUS_edited.jpg
369659568_10161129029254452_4973912993441797022_n_edited.jpg
104076291_10158578109214452_7656144788335803371_n_edited.jpg
214112210_10159598801264452_5139913676201423401_n_edited.jpg
275812960_10160054241924452_2296325022625258124_n_edited.jpg
218218882_10159616108954452_953150257938089153_n_edited.jpg
256619302_10159844919869452_7346296641440737979_n_edited.jpg
98611089_10158478566619452_588107642753253376_n_edited.jpg
18558857_10155370389104452_5851462776634094457_o_edited.jpg
118248110_10158785450674452_2233782651032042718_n_edited.jpg
HAOGEN 22019_edited.jpg
257452675_10159844968429452_253817901201285002_n_edited.jpg
parthenope_edited.jpg
214351905_10159598853614452_8522906100397518482_n_edited.jpg
214976106_10159599593849452_1545570118326651284_n_edited.jpg
Chironomidae_edited.jpg
67655967_10157526866979452_8732871829460353024_n_edited.jpg
216593540_10159609682514452_2493062950788126136_n_edited.jpg
212524054_10159592954804452_7909560176945739363_n_edited.jpg

אני זוכר את בריכת החורף הראשונה שלי. זה היה ינואר או פברואר 1993, וההדרכה התקיימה בעיר שלנו, קריית-אונו. הבריכה הייתה רדודה, לא מרשימה, ושכנה בשדה, ליד שדרת ברושים. היינו פחות משנה בארץ, ועל ההדרכה בטח נודע לנו במתנ"ס בו היה האולפן של הוריי. כנראה שמישהו תרגם לנו את מה שנאמר.


אני מנחש שקיימות באוקראינה בריכות חורף, או ליתר דיוק בריכות אביב. אבל לא נראה שיש להן חשיבות אקולוגית או תרבותית מיוחדת. בריכת החורף, אם כן, הייתה עבורי עוד דבר ישראלי מוזר וחדש. המדריכה הראתה מגוון מחיות השלולית, אך את הרושם הרב ביותר השאיר הזימרגל, שהיה גם גדול וגם ייחודי בצורתו ובתנועה הגלית המתמדת של רגליו. לא רק שזה היה מפגש ראשון חשוב עם מאפיין מרכזי של הטבע הישראלי - זאת הייתה גם הבלחה קצרה של התייחסות לתחומי העניין שלי, בתחילתה של תקופה ארוכה בה לא היה מי שיעזור לי בדרכי כחובב טבע. 


ההדרכה הזאת נשארה אתי, כאחת החוויות המרכזיות של אותה שנה. מה שלא נשאר הוא הבריכה, שנבלעה תחת שכונה מתישהו בסוף שנות ה-90. והיא לא היחידה. קל להתחיל למנות בריכות חורף הקיימות היום בזכרוננו הטרי, אך כבר לא במציאות. אובדנם של אותם אגממים הוא בכיה לדורות, בעיקר בשל מגוון המינים שלהם, אך גם בזכות היותם מקומות להתפתחות ילדים, ממש כאילו גם הם היו ראשנים. 
אין לך עוד מעבדה טבעית כמו בריכת החורף, ובה יצורים קטנים ומוזרים, לא מאיימים, נוחים ללכידה והסתכלות.

מעבדה עם בוץ ושמש, עם עופות נודדים ועם אילניות. מעבדה טבעית שהיא לעתים הדבר הפראי ביותר בסביבתו הקרובה של הילד. מעבדה בה לומדים על זיהום, שינוי אקלים, פיזיולוגיה ואבולוציה, אבל לא מרגישים לרגע משועממים. 


ילדי קריית-אונו המודרנית לא זוכים לקבל את החשיפה שאני קיבלתי. היא נחסכת מילדים ברחבי הארץ, שהבריכה המקומית שלהם נהרסה לפני שהיה להם סיכוי להכירה. פעם היו בריכות בסביבתם, אך יש פחות ופחות מהן, ופחות ופחות מקובל להסתובב בהן. ואני חושב שמתפקידנו לעודד את השמירה על הנותרות, ובו-זמנית לדאוג לכך שאוצר טבע בלתי-אמצעי זה יהיה נגיש לדורות הצעירים לרוחב החברה הישראלית.
יום רמסר שמח!


אילוסטאציה: תלמידים בבריכת חורף לוד, 2.2013

BLOMP.jpg

כאשר יותר מ-40% ממשקל הקרקע הוא חלקיקים בקוטר של פחות משני מיקרומטר, אנחנו אומרים שזאת קרקע כבדה, או חרסיתית - שכן חלקיקים קטנים אלה נקראים 'חרסית'. קרקע כזו נוטה לספוח מים ולהפוך לבוץ סמיך בחורף. היא לרוב סמיכה וקשה לעיבוד (לפחות בכלים מסורתיים), וכשהיא רטובה יכולים להיווצר בה תנאים אנאירוביים. בקיץ, עם התאדות המים, נפח האדמה קטן והיא נסדקת. במקרים מסויימים, אלה סדקים אימתניים ממש, ובתוכם בעלי-חיים יכולים למצוא מסתור מהתנאים הקשים על-פני השטח. דיירים אלה ייאלצו לעזוב עם הגשמים, אבל אז התנאים בחוץ יחזרו להיות סבירים. באחו עיינות מצאנו במרכז הבריכה היבשה נקיקים בעומק מטר! מעניין יהיה לראות אם הם משכנים בתוכם דו-חיים, זוחלים ופרוקי-רגליים הממתינים לבוא המים.
צמחים הגדלים בקרקעות כאלה צריכים להיות מסוגלים להתמודד עם מיעוט החמצן בחורף, ועם ההיסדקות בקיץ, שיכולה לקרוע את שורשיהם. זו אחת הסיבות למגוון הצמחים המיוחד בעמקים.


אחו עיינות, 10.2021

CRACKED.jpg
bottom of page