מגוון מינים: חמרה וכורכר
_edited.jpg)
הנה הוא הזהב שלנו - החמרה החולית - סוג קרקע הייחודי לחופי ישראל, שמקורו בחולות עתיקים.
בצורה אופיינית, ניתן לראות בה את אופק A המהווה שכבה חומה דקה, מתחתיו את אופק B הכתום והחרסיתי יותר, ההופך בתחתיתו לאופק C הנראה כמו חול ים. על הקרקעות הללו מתפתחת האקולוגיה החופית העדינה שלנו. כאן מריונים, צרעות ושרקרקים חופרים להם מחילות. כאן צומחות האלקנה והמרסיה והתורמוס הארץ-ישראלי. כאן ניטעו התפוזים. זה הכתום האחר של ילדותנו.
לקרקע בתמונה יש אמנם היסטוריית עיבוד, שהותירה את הסנטימטרים העליונים של האדמה מעורבבים ושונים מהשאר. אך רוב הגרדיינט עוד קיים. היא עדיין החמרה שלנו.
לצערנו, לרוב הקרקעות אין הגנה. אדמת החמרה, ובמיוחד אופק C שלה, מבוקשת כחומר מילוי לגינות, מדרכות וכבישים. לא אחת אני רואה ערימה של חמרה בירושלים, בגליל או אפילו בנגב. היא נכרתה ממקומה ולעולם לא תשוב למישור-החוף. היא הייתה אוצר נדיר ובית-גידול ייחודי, אך כעת זה לא יותר מחומר גלם. חול ככל חול, שעתידו הוא ליישר איזו ערוגה או לרפד אבני ריצוף.
הנה גם כאן הגיע מחפר, כרה כמה טונות של חמרה ונסע. רווח נקי בסך הכל. מצאנו עוד משאב מתכלה שנוכל למכור, וכעת האדמה נשמטת תחת רגלינו.
ועם כל חופן של חמרה שעוזב את מקומו, אובדת עוד טיפה ממה שהופך את המישור-החוף למה שהוא.
רעננה, 9.2021
מצוק הכורכר העצוב בפינת הרצוג וגורדון.
מרססים אותו בקוטלי עשבים, מטפסים עליו, שוחקים אותו וגורמים לו להתמוטט בחלקים. בקרוב העירייה בוודאי תטייח אותו במלט, או תחליף בערוגה. אבל כל עוד יש כורכר, יש על מה לשמור.
על הסלע השדוף עוקץ-עקרב עגול-עלים, כדן קטן-פרחים וחד-שפה מצוי מאמצים את שורשיהם ומקפיהם בניסיון לשרוד עוד שנה. בחרכים והכוכים שממיות ורבגפים, כדוריות וכדרוריות, חשופיות וחזזיות - עדיין מתענגות על ביתן הגרגרי והקריר.
הן יכולות לחיות שם עוד מאות שנים, ולו רק אם יטפחו את המצוק, יכירו בערך מורשתו של "סלע חי" וישאירו לו מקום להתקיים במרקם האורבני של רחובות.
רחובות, 11.2022
החיים אינם אלא פטינה דקה על פניו של כוכב-הלכת ארץ. תנו קירצוף חזק והפטינה תאבד לתמיד. אל תתנו לעושר להסיח את דעתכם מהשבריריות. כל יערות האמזונס, כל ביצות האוקוואנגו, כל שוניות המחסום - כמוהן כשכבת צבע דקה היושבת על סלע מת. זה נכון לא פחות בגבעות הכורכר. כאן מרבית מגוון המינים קיים בטווח המצומצם של כמה סנטימטרים מתחת ומעל לאדמה. קרצוף אחד בגלגלי טרקטור או כף של בולדוזר מספיק כדי להשמיד את קהילת הגיאופיטים, הפטריות, החרקים, הזוחלים והמכרסמים שוכני המחילות, זרעי הצמחים ויצורים רבים אחרים. זאת הסיבה שאסור להבליג על כניסת כלים כבדים לשמורות הכורכר, שלא לדבר על "עבודות" הכוללות חישוף וחפירה.
הקמת המתחם הלא חוקי בפינת גבעת האירוסים לא רק הרסה את השטח שמתחת למתחם עצמו. מעבר הבולדוזר בשבילים השמיד את החי בשולי הדרך - מה שכלל מקבצים של אירוס הארגמן, שיחי רותם ורבבות יצורים חיים אחרים להם השמורה הייתה צריכה להעניק הגנה.
זה שטח מת עכשיו. הפטינה שלו הוסרה.
הקלות בה זה נעשה מתעתעת וגורמת לנו לחשוב שזה בטח נזק לא נורא, אבל היא רק מעידה על הכוח הרב שיש בידינו ועל הבורות שלנו לגבי השלכות מעשינו.
שמורת גבעת האירוסים, ראשון-לציון, 2.2021
פרחי אוגוסט בגבעת האירוסים.
גם בעונה הקשה ביותר יש אינספור פלאים לגלות.
מימין לשמאל:
שורה ראשונה -
שומר פשוט (Foeniculum vulgare)
בוצין מפורץ (Verbascum sinuatum)
פרע מסולסל (Hypericum triquetrifolium)
שמשון סגלגל (Helianthemum stipulatum)
שורה שנייה -
דרדר הקורים (Centaurea procurrens)
קיצנית כרתית (Carlina curetum)
שברק מצוי (Ononis natrix)
שורה שלישית -
עוקץ-עקרב ריחני (Heliotropium suaveolens)
גבסנית ערבית (Gypsophila arabica)
קורטם דק (Carthamus tenuis)
סולנום זיתני (Solanum elaeagnifolium)
גבעת האירוסים, ראשון-לציון, 8.2021
ממש כשם שהאביב הוא עונת טיולי הפריחה, כשם שהקיץ הוא זמן סיורי הלילה וכשם שהסתיו הוא מועד הצפרות הטוב ביותר, החורף הוא העת לצאת ולחפש פטריות.
בשנה האחרונה התוודעתי יותר מבשנים קודמות למגוון העצום של פטריות כובע במישור-החוף. זאת בעיקר הודות לאתר המחודש של פטריות ישראל (mushrooms.org.il), שעשה מה שאתרי "צמחיית ישראל" ו"צמח השדה" עשו עבור אוהבי צמחי הבר בארץ. רוב ספרי הפטריות בשוק מתמקדים בפטריות מאכל, בעיקר כאלה החיות בסימביוזה עם אלונים ואורנים. אין להם הרבה מה להציע עבור חובב הטבע בשדות פלשת והשרון (חוץ מהמלצות לטיולים לגליל).מאז פתיחת האתר המחודש, כל אותן פטריות "סרק" חובבות חולות, ורבות אחרות, קיבלו זהות. וזה גם נתן לי חשק עצום לחפש ולהגדיר אותן.
במהלך החודשיים האחרונים חיפשתי פטריות בשמורת השיטה המלבינה, ברחובות. מצאתי יותר מעשרים מינים, מהם אני מציג ששה-עשר בקולאז' הזה. הפטריות, המפגינות ברובן נוכחות למשך שבועות ספורים בשנה, הן חלק נסתר ממגוון המינים בסביבתנו. היכרות איתן, בנוסף לצמחים ובעלי-החיים החולקים איתן את המרחב, תעזור לנו להבין את העושר הביולוגי המקיף אותנו.
שמורת השיטה המלבינה מתגלה כאתר העשיר בפטריות, ששמירתו תביא להגנה לא רק על כמה עצים ופרחים, אלא גם על מגוון מינים נסתר וקסום, אשר רק מתחיל להיחשף עכשיו.
שמורת שיטה מלבינה ישרש, רחובות, 12.2021-1.1022
פיצ'יפקעס מפליאים של קיץ.
משפחת הפרפרניים (Fabaceae) היא השלישית בגודלה בעולם הצומח. מגוון המינים שלה בעולם ובארץ הוא עצום. בין השאר, ניתן למצוא באחו מינים רבים של פרפרניים חד-שנתיים, הפורחים באביב. הפרפרניים מוכרים לנו גם עקב פירותיהם, המגיעים לעתים בצורת תרמילים (אפונה, חרוב וכו'), אך למשפחה זו מגוון רחב של סוגי יחידות הפצת זרעים, המאפשרות הבחנה בין המינים גם כשהצמח יבש.
סיור קצר בשדה הפגיש אותי עם חמשה מינים נפוצים של קטניות, לכל אחד יחידת הפצה ייחודית (בכיוון השעון):
תלתן לביד (Trifolium tomentosum)
תלתן האלמוות (Trifolium argutum)
אספסת מצויה (Meducago polymorpha)
אספסת עדשתית (Medicago orbicularis)
תלתן הקצף (Trifolium spumosum)
כל פרי כזה מייצג דרך קצת שונה להפיץ זרעים וכל אחד מרתק בצורתו.
רעננה, 6.2017
אוצר קטן של מגוון מינים.
הנה החיפושיות שמצאתי בנפנוף מהיר על עלוות השקד, בזמן ביו-בליץ גבעת האירוסים 2023.
הן עברו זיהוי ראשוני באדיבות לאוניד פרידמן ממוזיאון הטבע בתל-אביב, וכנראה שחלקן יועברו בהמשך להגדרה.
שורה עליונה (מימין לשמאל): חיפושית לא מזוהה, מושית (Oenopia), חדקונית (Rhinusa, כנראה בכלל טפילה של בוצין), מושית לא מזוהה.
שורה אמצעית: מלירית (Dasytinae, שלושה פרטים), ברקנית (Agrilus, שני פרטים), אנובית לא מזוהה (Anobiinae).
שורה תחתונה: זרעוניות (Bruchidius, שני מינים)
כולן חיפושיות זעירות שהיו נסתרות מהעין, על עלוות שקד שנראתה נקייה לחלוטין מחרקים. כולן דורשות הגדרה נוספת ובחינה מדוקדקת - כי המגוון כה גדול, וכי בכל הגדלה ובכל זווית מתגלים פרטים חדשים.
גבעת האירוסים, ראשון-לציון, 5.2023
הבתה הים-תיכונית היא בית-גידול המתהדר במגוון מינים גבוה בשני המדדים העיקריים: אלפא וביתא.
מגוון אלפא הוא המגוון הקיים בכתם שטח נתון.
מגוון ביתא הוא ההבדל במגוון המינים בין שני כתמים. שני אלה מרכיבים את מגוון המינים הכללי של השטח, הלוא הוא מגוון גמא.
בבתה ישנם כתמים רבים הנבדלים במגוון המינים שלהם, עקב הבדלים בקרקע והמסלע, במפנה, בהיסטוריה של המקום, וגם במקריות של הפצה והתבססות. כך נוצר הנוף היפה והחשוב הזה, בו כל מרבד פריחה נראה שונה ומכיל מאסף מינים קצת שונה.
בתוך הכתם בתמונה לבדו אפשר לזהות את המינים הבאים: נורית אסיה, מקור-חסידה מפוצל, ניסנית דו-קרנית, קחוון מצוי, מרגנית השדה, חומעת ראש-הסוס, עכנאי שרוע, חרצית עטורה, שלח ספרדי, רותם המדבר, לוטם מרווני, אספרג ארוך-עלים, קידה שעירה, גבסנית ערבית, שום ארדל, אספסת, כרבולת מצויה ומצילתיים מצויים.
גן לאומי גבעות הכורכר, נס-ציונה, 3.2022
שלושה חלזונות לבנים.
לפעמים, כשאנחנו מטיילים במישור החוף, נראה כאילו כל החלזונות הם אותו דבר. כמובן שבסביבתנו קיימים כמה וכמה מינים של חלזונות יבשה בצורות וצבעים שונים, ועם אורחות חיים שונים, אך גם "הלבנים הפשוטים" אינם מין אחד.
להלן שלושה מינים האופייניים לגבעות כורכר (מלמעלה למטה):
-
דרחול השיח (Theba pisana) - חי על צמחים. הטבור (החור בצד השמאלי של הקונכיה) הוא צר. נפוץ סביב הים התיכון, על אדמות חוליות. קיימים מופעים לבנים ומפוספסים.
-
שבלולון מצוי (Xeropicta vestalis) - חי על צמחים. הטבור עגול. תפוצתו מוגבלת למזרח הים התיכון, בכל סוגי הקרקעות. קיימים מופעים לבנים, מפוספסים ואף חומים כהים.
-
לבנונית אהרוני (Sphincterochila aharonii) - חיה על הקרקע. הטבור סגור. זהו מין אנדמי למישור החוף הישראלי, והוא חי על כורכר ולס. קיים רק מופע לבן.
גן לאומי גבעות הכורכר, נס-ציונה, 1.2020
_edited.jpg)
